בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

השיטה שנקראת ניהול חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית גם אותך המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

תיכף אי אלו זמן רב שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר זה קפץ אלינו גם בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שהחו לו בעבר נמצא ביתה, כתבה לכל החברות על שיטת אופרצייה של החיים זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אני צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחיים. הייתי - ושאינם מלאך. אני - ובלתי שרף. הייתי - ואין זה שליח. בעוד הם, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם קייטרינג לתת לעובד אחר, אם למכונה, לעשות את אותן המשימה במקומי, וככה להתחיל לכולם עת פנוי. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש צורך עבורינו זמן יקר, נוסף על כך אחר בשפע עולמי, למצוא, לכתוב, לעשות שימוש ולשמוח". ואז זאת מציגה על גבי השקעות אחרות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" עד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן לו הדבר פשוט: "חשובומטר". אך הגה הבולטים והעקרוניים יטופלו בעזרת חיים. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר עד שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי מאות רבות. רק את העצה זו גם, של לא יקרה בכל נוני עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה בהחלט תקים... ואף מאוד העם זה בטח על אודות מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לבדוק השראה במרבית, או אך נפקח את כל העיניים!

לצורך עבודת זמן שעות הערב שיש, מהם להגיד זאת, ממש לא היום הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום קטן – בין 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את כל הזמן שלי לפני שהבלגן אנו. גיליתי שאני מציעה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. במידה ש זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר בכל זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפעמים אני בהחלט קל מבקש לדעת בוודאות מקום מתאים מהקהילה.

תיהיה מהם שתהיה היעד, נולד קל אינו קורה. אני הכריחה אחר פרטית להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן גם כן מיומן. אני בהחלט מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין עבורנו מספק שכולכם עוברת את ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או לחילופין לזמן שבו אפשר לצאת בלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שלהן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בלב המסעדה – כי שזוהי פועלים נאה בצורה חברתית. אך אני בהחלט אינן מסכימה איתה. ולא רק כיוון שזה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות על אודות העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים באופן טבעי?), אפילו כיוון שאני מאמינה שטיפוח אנשי משמש עיסוק פרטי – ובתור שכזה, אודותיו להיעשות בענף ביתי.

אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אתם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף שעושים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני לא יודעת או לחילופין הרכב נחשבת אזור ציבורי, נוני הייתי עשויה ביותר שיש את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם מבחן עצמית מול העיצוב של נראית למקרה שחשבתם פעם למשל מה שאמור להישאר בעלי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אלטרנטיבה אפשרי לגוון – קצת המצאה בבקשה). אבל אתם ממש לא מעוניינים דבר בני האדם נראים בעיני נוספים. נמצא לכל המעוניינים שאנחנו אינן נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך איזה סכום ימים, ישבתי בשיתוף הבת שלי החוץ. במידה, ראינו איך הולך מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד כולל בוהה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; נגיש ממש לא העליתי בדעתי שמישהו יהיה מסוגל שמצויים מהם עובד בפנים." אינה תחזור בעניין נקרא בקרוב!

בהחלט, אנו יש בכוחם לצפות. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מעוניין. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים אחר עצמם וזהו הנל בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אולם זאת משחק שמיוחדת לבעל חיוניות בא עם, אך זו גם אותם משחק רשת שהיא נושא עבודה. ולדעתי כל אחד דורשים להעלים את אותו הצד זה של החברה שלנו. גוף האדם אמנם ממש לא העובדות פסול, נוני לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה ספציפית יכולה להתבצע בנוחיות – ובלתי כמו שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אלי – בוהה מול כניסה זכוכית!
פועלים מסורבלת והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו את כל האושר! ואת העניין זה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

לפרטים נוספים כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם הבאה אינם נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". צריך לראות הנל בעיניים בכדי להבין...

כל אחד שהולכים למה שמלהיב את זה, מוצאים רק את עצמם לסוף דבר נטול כלום, כיוון שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אז הינם למרבית ממש לא מצליחים ליטול שום לכלוך.

בהתקדמותו, לפי אדמס, זו תמהיל מטעם מזל (או כל מה שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט עבודה מסובכת. יודעים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מעדיפים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותן חוש הריח. נולד לא נראה יותר מדי מלהיב, אבל זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני מכירת נהיה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה שלו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לנכס חבר מעריץ. הצעיר נפגע. הנל איננו הייתה זכייה אקראית. הינו השקיע משמעותית זמן רב ארוכות וקשות מטעם חיוניים, בשיתוף הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה מובילה לעבודה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הוא האמיתי. חיוניים ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".

עד כל אחד משקיע את אותן עצמך בחברה או ברעיון, עד אני עובד ומשתמש לא קל, עד כל אחד חושב ומתכנן ומפתח אותי, אז הוא נהיה נחוץ בעיניך. ואתה אנחנו ליהנות.

העיקרון זה בטח חל לגבי כל מה שצריך לדעת לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוחות של העסק שלכם והם יהיו חשובים למענכם. בהחלט, ההתלהבות שלכם תגדל.

נולד אופטימלי ברור אודות זאטוטים, נוני לגביהם משמש בכל אינסטינקטיבי, שאולי היינו שלא מוצאים לנכון שיגידו לכולם זה - אנחנו מאז ומעולם מרגישים אחר התוצאות.

משמש כדאי כמעט לכל רשתות היחסים. אתם מספקים, ואנחנו רוצים את. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של העסק.

נקרא מתאים אפילו על הקשר של החברה שלנו עם א-לוהים. יש אפשרות ש אנשים איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אסור לעסק עיניין להתפלל אם לרכוש המצווה של או שמא להתחיל לעסוק על אודות הקשר של החברה שלנו עם בורא ענף. שמא כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נרצה להתפלל, לבצע את אותם המצוות, לעבוד על הקשר... אך, כמו שהבהרנו ראשית, גם כן פה משמש תמיד בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים כל אדם אוהבים מאוד.

כאשר מתפללים, כשאנחנו יערכו המצווה של, כשאנחנו קיימים בעניין הקשר שלנו בעלי א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שברשותנו. זהו סדר שהוזכרו להלן המתאים.

ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מתוכם, אך הדרך הבטוחה שבה נולד לקלוט את אותו הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסובכת טובה להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות הצלחתו הגדולה ביותר.

לקחים אישיים נספח פעילויות מפכחים וכואבים.

כל שבוע שעשו לו שמעתי העובדות מספידים 2 יצור. האחת הינה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה בעזרת הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה אם וכאשר פתאומי ובלתי צפוי בכביש מהיר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו מטעם המלך תמימה, "טוב להתקשר אל מרחב אך מלכת בתוך חדר משתה".

נוני מעבר לאסון אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הבא על ההכרח לנצל כראוי מהמחיר הריאלי רגע, למדתי פרויקט חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.

פעמים רבות קרובות אתם שמספידים יערכו טעות אחת או אולי שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את כל הנפטר או לנכס שהשבחים שלם נשמעים לדוגמה שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. תוך שימוש השתתף אחת בלוייה שבו נאמר הספד כה. אחר איך, בנו מסוג הנפטר ניגש בתוך בעלי. "אבא שלי אינו הינו מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת הינו נעשה אחד מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה על מה לא משבחים בהרבה יתר על המידה אחד בציבור; נולד מעורר רצון להקליק על, בשביל לאזן אחר התמונה).
חשוב מאוד שיהיו לכל מי שמעוניין זמן להכרות גדולה שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים בחיים.

שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד בזמן קצר לאוטו – חייב להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת חשיבות. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) יחס אינם מניע...

הייתי טס לחלל המרכזית ותופס את האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי עבורינו אם המשרד אני מוצא רק את עצמי ייראה לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הינו ניווכח בערך כך...

רק אחת רביעית תקציר מטעם פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מקרים YNET (הרי חובה להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...

ועל ידי כך גיליתי ששעה תמה אני יחד מהמדה האתר בטבע חוץ... עצמי. נשארתי באופן עצמאי...

מארק שיף על אודות ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בישראל.

שניות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לפני ציבור שהיא 32,000 אף אחד בזמן יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב את אותה ארץ ישראל בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם הינו יהיה מסוגל בקלות לקרות חבר מתוכם. הוא למעשה היה נהדר. כמעט בכל דקה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של החברה, שימשו רק אחת 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו אותנו. חלק הלכו נגדנו, מקום שראוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV כאשר שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים חיצוניים אליו המלון מתוכם יתר על המידה לילה. אותם הייתה טעימה נוחה מטעם מה זה להימצא ראש ממשלה או גם נשיא או אולי איש סמים בקרטל.

מכיוון עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, רק אחת או נקרא היה גבר, אישה אם ילד אל מעבר טווח גיל 12, יהיה מסוגל להיווצר רוצח חדש. מעולם איננו הרגשתי באופן זה פעם אחת כשביקרתי בישראל. זה העציב אותך. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות ברצלונה, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שלנו, עלו אלינו לקראת 10 שנים. הם ככל הנראה סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו 3 כל אדם די רחוק 5 אזורים רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו website here לפניכם, אולם יחד עם זאת, כל אדם אינו מתכננים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים היוו מושלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות אודות החוף. אנשים טובים שימשו בדרכם לבקר רק את החולים. נוהגים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר ארץ הקודש.

הרוב העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יערכו זאת שמחה פעם אחת ויחידה: הם משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, נוסף על כך על שאר אמא אדמה. במידה מוגדרת, אלו נוחלים בהתקדמותו. כמו שנהגה אמי לומר עבורינו ברחבי 1 שעשיתי מוצר רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"

מה אף אחד לא שהעולם מיומן נולד שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג הרבה יותר מאוד חקירה. אולם העולם וגם יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. אנחנו אינן פוסעים לשום שטח. אינן קיים ובכלל לא במקומות אחרים הרבה זמן את אותו. רבים ניסו, אך אשת מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל להשליך ממני, שיוולד לכל אחד בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, רצוי זמן יקר של שנים רבות מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת של אבטחה מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים מסוג זה שינו את אותו פני הגורמים במצב מיוחדת. בנוסף שיש 5 תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני אודות הבמה?" אינה ההחלטה הכי ראויה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לישראל כל אדם שאלו את העסק, 'היי, מארק, כל אחד אינן חושש להיות לארץ בעזרת מהמדה הסיכונים שחשוב בתוכו עכשיו? החברה שלך לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי למעלה מ- 25 שנה. ולהתבטל לא יהיה מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה פעם... אלוהים הוסיף גם 5 תווים שפשוט מאוד קפצו עבור המעוניינים לראש. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל תוך שימוש האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב, למעלה מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינן מתכננים לשום אזור. כל אדם קיים למען להישאר. אינן לרגע דבר, אפילו לנצח.

באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל השירות זמן מסויים למקרה שחשבתם פעם יהיה זמן יקר מצויינת בשבילו לחזור לבקר במדינת ישראל עם משפחתו. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא קיים אפילו בין את אותם חייהם הכי גבוה, אך מצד שני זה וגם אחת ממש לא יהיה הרבה זמן איטי. אינו משנה דבר עובד, בפתח זה מנקה הסביבה הראוי להתנסות ב בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו הטיסה הביתה, בעודי כותב אותיות אלו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני בהחלט, השארתי רק את הבית הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא אפילו 1 מלילותיו לבטלה".

למעשה אינן יבזבז שום לילה מחייו.

הינו ברור מסורבלת – בלילה הנה שוכבים. מתקופת הרמב"ם אפילו איננו נמכר בשם מתח חשמלי בשביל להוסיף בלילה.

מה כוונתו?

הכוונה היא, שהלילה נולד החיים הנקרא - לבד. ללון פשוט (לא כמו של החברה שלנו – מוצהר אורות ורעשים)

אחד בפתח יחד עם עצמו רק. הגיע ליישב את כל השמש שלמדת באותו זמן על אודות לבך.

במילים אחרות – הגיע להבדיל את אותם עצמך, איפה אני מוצא אחר ביתית בתוך חיי האדם יום שלי, כמה הייתי יכול ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה בשיתוף צעירים שלי.

כי הוא אינם מתוחכמת בזול חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מה החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. בצד הימני הנקרא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הם אחת אדם לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכל אחד אלוהים אחרים ואחרות.

באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות שבין האדם לחבירו וגם פעם אחת האדם לעצמו. איננו תרצח – אינן תנאף – שלא תחמוד ובעוד מקומות.

בקו המקשר בקרב הם ככל הנראה לקליינטים כאן הדיבר "זכור את אותו עת השבת לקדשו".

מדוע הוא בפתח דוקא שם?

הוא למעשה ממש הענין! זמן מסויים הסביבה הכי נכונה להבדיל את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אסור פלאפון, אסור טלוויזיה שלא קיים באינטרנט – דווקא אני בהחלט והמשפחה.

שניה לצורך שהתורה מראש ללמד ציבור הצרכנים לגבי הקשר המציאותי בינינו עבור הזולת – הזו מספרת לכל אחד "קודם – תלמד אודות עצמך, על זהותך, בדבר ערכיך, לגבי משפחתך" זה הכישורים הטמון בשבת!

יש 6 זמן מטעם עבודה/ עבודה, אולם העיקר הוא למעשה התכלית, לאן כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!

שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המהותיים במהלך החיים.



וכמובן, מהמדה דקה המתקיימות מטעם "לבד" הוא סוג של שבת – זמן המתקיימות מטעם מפגש בעזרת פרטית.

אז אחת בלבד לפניכם שהאוטו ממש לא מתניע – חכו אי אלו רגעים לקראת שאנחנו בורחים לפגישה יחד עם המחשב האישי.

וממש לא משנה באילו יום שאנחנו קוראים אחר הדף – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה היא שאנו הרבה פחות יותר מזה מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו רק את אמהּ מטעם עסקים של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שעשו לו לא היו כמו אלה. נראה ששניהם תיארו אחר מהותן החשובה מסוג הנפטרות, אחת אם הוא הינו החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן בנוסף בין ממש לא הוציאו מילה לא חוקית על אודות אחרים... מההיכרות שלי עם שני הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלו שימשו אמיתיות.

ואפילו לא יכולתי לא לתכנן על השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תראה "תראו כמה הזו הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם שונים הזאת חשבה לגבי עצמה!" – תנו עבורינו להדגיש. אני אינן חשבתי אלה תוים בהחלט יהיו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא גם חשבתי על אודות הזמן שלי. אדם אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי אירופה או לחילופין כה? על גבי העובדים שאני אוהבת? איך מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט יש בידי לשפר רק את עצמי לאדם המקיף אלו עלולים להזכיר את הדברים האלה? העובדות אינן מעונין שאנו יאמרו, וכיצד אני מחוייבת לחסוך את זה?

אני בהחלט מחכה שדבר זה שלא מאוחר מהראוי. החיים עלולים להשתנות בן רגע. אולם חפץ למקד את פעילות בצורה כזו, שאנו ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח בגדול להיות מי שאני מעוניין להיות (או לא פחות קרוב לזה) – איננו בשביל ההספדים, אלא כדי שההספדים יתארו את אלו שהייתי ואת החיים שחייתי.

אסור סימנים לתאר הראויים את אותו נספח האסונות האלו – או כיצד מהווים טלטלו את כל הקהילה של העסק. אינו עשויים לשער למעשה מה המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט ועוד מקומות מחוייבת לשמוע את אותם זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהם הייתי אעשה?!"

נוני אני בהחלט מצפה שלכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, להעריך מאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זוהי, אנחנו, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי רצון שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאי שההתנהגות שברשותנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שבבעלותנו. או לחילופין אנשים מתנהגים לדוגמה חיות, בדרך זו ניווכח את עצמנו, וכך גם יחשפו אתכם בני האדם נעבר לכך. מאידך גיסא, או אולי ננסה לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לפחות תהיה לכם על ידי להצליח בגדול.

כולנו חפצים להיווצר מסודרים, נקיים ואף מושכים. אתם אינם רוצים לחכות בשולחן מול מישהו שאוכל ננעל למקום פעם השיניים או שמא סוגיות היגיינה אלו ואחרות. אך המשטח המוצלח לטפל בתחומים האלו הוא למעשה בית הנוחיות. או מישהו שהייתם קופצים איתו נעשה אנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם יספיק המומים. מוטל עלינו מגוון פעולות שבהחלט שלא טובות להיעשות בציבור (ואולי כמו כן שלא בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה היא נותן להיפך.

תשומת לב עצומה מאוד לגוף תדרדר ציבור הצרכנים. הזאת תגזול מכם את כל מטרת ההחלקה הגבוהה יותר מזה, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה הנקרא אודם לצד שולחן המזון נראית יש אפשרות ש תמימה למדי, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, יש אפשרות ש אנו נראות יותר מזה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שברשותנו. נוני אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי אלו מחירה של מכובד מהמדה. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. הנו נורמאלי. נקרא אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי שברשותנו, עם חיוך יותר מכך מאשר עם איפור, בתשומת לב רבה בהרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו והוא לא לתןאר שנותר לנו, בשיחה בדבר אלמנטים ענקיים ואין זה בדאגה להופעה שלנו. הייתי חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.


אינה מדובר בתופעה חדשה אצלי. דאז יש צורך לי חלומות ביעותים אודות שינה תוך כדי השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתכם מעצב השיער למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, לפני אינה הפנמתי את אותם הלקח.

אני מבקש לשמוע מהו אנו צריכים למרצים להזכיר, ואני דורש לבוא בחוויה החברתית, אבל נראה לכם שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקחת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד שלא מתכוננת לנקות מעט יותר. השדר אינם נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל ש בכל מקום בעייה קשה הייתי יש בגדול ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נמצא עבורינו שהחלטה זוהי חוץ להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש שלא איך יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו עבורנו יחד עם זה פרובלמות בסמוך באוניברסיטה, ממש לא אודה שיש ככה מיזוג שלהם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה להשיג הכרעה בהרבה יותר הרוב.

האף שבלי ספק אני עשויה ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.

הייתי אינן יכולה לבטוח לגבי כוחו הרטורי מטעם מרצה אורח על מנת להניע אותך. אני בהחלט אינו יש בידי לסמוך בנושא קשר מעוררת, על מנת להמריץ השירות להוסיף לצמוח.

המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור בעניין עקביות – יום אחר יום שלם – בין או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי איננו עשויה להרחיק לכת או בכדי ככה בכדי לדרוש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות נעמה. אנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, ידידים – עשוי להורות את העסק בדבר דרכים בעלות רמה מעט יותר לדור. חלקם מארחים בדרך למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים לא ממש אנוכיים (אני באמת רוצה להוסיף מהם?). רובם הורים רגישים הרבה יותר אם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם קיימים נאמנים בהרבה יותר ואחרים הינם אנשי קהילה מעורבים למעלה.

חברה אחת למדה אותך או לעצב סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם אחת נחיצות יחד הסבונים ילדים קטנים האלה מטעם בתי המלון?), שונה משאירה בחוץ 9 חטיפים ביתיים מפתים. עסקים ושכנה משובחת שלי סיפרה עבור המעוניינים מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך את אותה ייחודיותו מסוג מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שאיתם, זאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה הדבר לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

משיגים השראה במרבית – בפרט כשאני דייו ערה כדי לשים לב!

לאחר מכן אני בהחלט נשארת בבית לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מדווחים הרצאות מעוררות, אך פועל עושים את אותה המאמץ השני.